כשמדברים על מוזיקה, יש ביטוי שתמיד הולך איתה יד ביד והוא "התפתחות".

בין אם אנחנו מדברים על התפתחות מוזיקלית של להקה – התבגרות, התמקצעות, התפתחות של כל חבר להקה בתחומו, מה שמביא בסופו של דבר להתפתחות החומר שהלהקה מפיקה. תחשבו על כמעט כל להקה שהוציאה למעלה משני אלבומים ופעלה מס' שנים לא מבוטל, ותוכלו לראות את האלבום הזה שעשה את השינוי, האלבום שבו הסגנון של הלהקה השתנה. לא תמיד זה לטובה עבור כל המעריצים, אבל פעמים רבות ניתן להצביע על אלבום שאי אפשר שלא להעריך אותו מבחינה מוזיקלית.

לא פעם הזדהינו בתור חובבי מטאל ורוק כבד מושבעים ולכן ניקח מס' דוגמאות מהעולם הזה. אם תסתכלו על הלהקה אולי הגדולה ביותר שעדיין פעילה בז'אנר המטאל – Metallica. להקת מטאליקה הביאה את בשורת הת'ראש מטאל ביחד עם עוד מס' להקות מצומצם והתחילה בעצם כלהקת ת'ראש ש"נתנה בראש" לכל מה שזז. ארבעת האלבומים הראשונים נחשבים לדברי קודש עבור כל חובב ת'ראש מטאל מושבע. גם בארבעת האלבומים הראשונים שהיו ת'ראש מטאל ללא עוררין, ניתן לראות את השינוי מאלבום לאלבום, כאשר השינוי הגדול ביותר היה …And justice for all שהיה יותר טכני וגם הסאונד בו השתנה, אך האלבום שבא אחריו זה האלבום שעליו נרצה להתעכב.

האלבום השחור כפי שמכונה ע"י המעריצים (השם האמיתי שלו הוא מטאליקה) הביא את השינוי וההתפתחות שעליה אנחנו מדברים במאמר הזה. באלבום הזה מטאליקה מלהקת על של מטאל, ללהקת על של כולם. האלבום שרבים אוהבים לכנותו "ממוסחר" הביא איתו בשורה שלא נראתה קודם מעולם המטאל. המוזיקה נשארה כבדה, השירים עדיין דיברו על דברים אפלים שמקושרים לעולם המטאל, אבל כל השאר היה בוגר יותר והביא איתו קהל מעריצים ומכירות שלא נראו קודם בעולם המטאל.

ההתפתחות המוזיקלית הזו בעצם נמצאת אצל כל אחד ואחת מאיתנו. במהלך החיים אנחנו נחשפים לסגנונות וזרמים מוזיקליים שלא נחשפנו קודם, או שאולי נחשפנו קודם אך לא ידענו לעכל ולא היינו מוכנים אליהם. אנחנו חושבים שזה חשוב מאוד לשמור על ראש פתוח, במיוחד אם אתם מוזיקאים. להשאר מקובעים לסגנון מוזיקה אחד, או למס' להקות מצומצם זה משעמם, מנוון ואתם עלולים לפספס כך המון דברים טובים.